אם אתם רוצים לרדת במשקל ללא דיאטה, אתם צריכים ללמוד להיות קשובים לגוף, ולשמוע מה הוא רוצה לאכול עכשיו.
כשאני מעלה את הנושא הזה לדיון בקבוצות או עם האנשים שאני עובדת איתם, בדרך כלל התשובה הראשונה שאני שומעת היא: "אני יודעת מה אני רוצה.."
אני רוצה את העוגה הזו, עתירת הקצפת. אני רוצה את את הגלידה הזו, עם סירופ שוקולד למעלה וסוכריות קופצות בפנים... אני רוצה, ממש רוצה סטייק מדמם ולידו הר של צ'יפס, מיונז קטשופ וחרדל... סלט? מי צריך סלט? אני שונא / לא אוהב / אין דבר כזה אצלי בתפריט ירקות ובטח לא סלט!
יותר מזה: רבים אומרים שאם היו מעמידים בפניהם בחירה - סלט + דג או עוגה... נו, אין הפתעות. הם היו הולכים על העוגה, בלי לחשוב פעמיים.... ברור!!!!
את כל אלה אני רוצה לנער ולומר להם: רבותי, זה לא מה שהגוף רוצה! זה מה שהראש רוצה!! מה שהרגש רוצה!!
פשר הקשר
לקח לי המון זמן כדי להבין את ההבדל בין מה שהראש שלי רוצה לבין מה שהגוף שלי רוצה, וגם זה קרה רק אחרי שהתחלתי לשים לב לקשר בין מה שאני אוכלת ברגע זה - לבין מה שקורה בגוף שלי 15 דקות, שעה, שעתיים אחרי הארוחה.
התחלתי לקשר בין מיגרנות שמהן סבלתי לבין האוכל שאני אוכלת. לקלוט שאחרי שאני אוכלת מאכלים מסוג מסוים, תוקפת אותי עייפות תהומית... או יותר מזה, שאני נעשית עצבנית ולא מרוכזת אחרי שאכלתי אוכל מסוים.
הסיפור הבא ממחיש את העניין בצורה מצויינת: לפני כשנתיים, אחרי 20 שנות צמחונות, בהוראתה של אחת הנטורופתיות המדהימות שפגשתי, היה עלי לאכול בעיקר בשר אדום או דגים וירקות, לתקופה של 3 חודשים.
חודש אחרי שהתחלתי את תכנית התזונה הזו, עם שגרת אכילה שלבשר אדום 4 פעמים בשבוע, נעשיתי עצבנית ותוקפנית ברמה אלימה מילולית. הפיוז שלי היה קופץ בשניות, מבלי יכולת לשתוק ולא להגיב בחדות על מה שהרגיז אותי באותו רגע. לקח לי חודש נוסף להבין שהשינוי היחיד בחיי באותה תקופה היה אכילת הבשר האדום. הפסקתי. ותוך ימים ספורים נרגעתי.
ברמה יומית: קמח לבן וסוכרים פשוטים גורמים לי תוך דקות לתחושת עייפות. פלפל ירוק/אדום/צהוב מעוררים אצלי מיגרנה. מוצרי חלב מעלים את רמת הליחה בגרוני, והרשימה ארוכה...
אין תשובה אחת לכולם
לפני כשנה נפל לידי הספר "האוכל עושה את האדם" של דר' ג'יליאן מקית'. אם אתם רוצים להתחיל להבין מה הגוף שלכם באמת רוצה – זה בדיוק הספר בשבילכם. אי אפשר להאכיל את הגוף לפי נוסחה, הרי כל אחד מאיתנו הוא ייחודי. כל גוף רוצה משהו אחר, לכל גוף יש את המזונות הנכונים/לא נכונים לו, ולפעמים אותו גוף רוצה דברים שונים בתקופות שונות
על הסיבות שבגללן אני מחשיבה את הספר הזה לגאוני בתחומו – במאמר הבא.
דלית אביטל
